Skip to content

ההבדל בין הנרתיק לפות

כאשר אנשים מתבקשים לציין את האברים העיקריים של מערכת הרבייה הנשית, רובם נוקבים בנרתיק, ברחם ובשחלות. אבל גם אם הם מדמיינים את השרטוט בעיני רוחם, סביר להניח שהשרטוט שגוי. הסיבה לכך טמונה בטעות הנפוצה, כי הווגינה הוא איבר הרבייה שנראה על פני השטח, אותו איבר שניתן לראות בין רגלי האישה. אנשים רבים אינם יודעים מהו ההבדל בין הנרתיק לפות.

. אין זה מפתיע, כיוון שבדרך כלל אנו מתייחסים לבריאות הנרתיק והפות כבריאות נרתיקית, והיגיינת הנרתיק והפות מכונה בשם הכולל "היגיינה נרתיקית". הנוחות הטמונה בשימוש במונח פשוט גברה על הצורך בדיוק. ההבדל בין הנרתיק לפות הנו אנטומי והיסט ולוגי בעיקרו, והדבר מוביל לצורכי היגיינה שונים ולמחלות שונות.

האנטומיה של הנרתיק ושל הפות

הפות הוא החלק החיצוני של מערכת הרבייה. הוא מורכב מהשפתיים הגדולות והשפתיים הקטנות, הדגדגן, כף הערווה, את פתח הנרתיק וחלקים אנטומיים נוספים. "הדלתות הכפולות" – השפתיים הגדולות והקטנות – מסייעות בהגנה על החלק הפנימי של הנרתיק מפני מזהמים חיצוניים. הן גם מספקות לחות בזכות הבלוטות שנמצאות בהן.

הנרתיק הוא הצינור שמחבר בין הפות לצוואר הרחם ולרחם. מדובר בצינור אלסטי המכוסה ברקמה רירית שיש בו פלורה חיידקית משלו וערך pH חומצי ספציפי. הוא ממלא תפקיד מרכזי באחסון ובהולכה של זרע אל הרחם ואל החצוצרות לצורך הפריית ביציות, וכן בלידת התינוק. המידות המדויקות של הנרתיק מהוות עדיין נושא שנוי במחלוקת, אולם אין ספק כי המידות משתנות מאישה לאישה. המשמעות היא, שאורך הנרתיק הנו כ-8 ס"מ, אולם במהלך העוררות המינית הוא הופך אלסטי מאוד ויכול להתמתח לאורך גדול בהרבה.

"הסיבה לכך טמונה בטעות הנפוצה, כי הנרתיק הוא איבר הרבייה שנראה על פני השטח, אותו איבר שניתן לראות בין רגלי האישה"

היגיינת הנרתיק והפות

הנרתיק הוא איבר המנקה את עצמו והמשמעות היא, שבנסיבות רגילות אין צורך לשטוף אותו מבפנים. לעומת זאת, הפות מצריך שטיפה קבועה – לפחות פעם ביום – כדי לסייע בהגנה על הנרתיק מפני זיהום אפשרי. אין להשתמש במוצרים המכילים סבון או כימיקלים חריפים לצורך שטיפת החלקים האינטימיים, שכן הם עלולים להסב נזק לאיזון הפיזיולוגי של הפלורה הטבעית בנרתיק ולהסיר את רכיבי הסיכוך והלחות הטבעיים המספקים לנרתיק הגנה. לעתים מופר האיזון של הפלורה הטבעית בנרתיק, או שנגרם זיהום ובמקרה כזה יש צורך בטיפול נוסף. בנסיבות אלה חשוב לזהות את התסמינים ולפנות אל הרופא כדי להתחיל בטיפול המתאים.